יום חמישי, ספטמבר 29, 2005 

Old School meets Flash.

Current Bestest Song Ever: Rob Zombie - Dragula

Do you remember the short animation movies we used to create using the ever ready school books? It was a hunt for the best material (History and Algebra books were the best), thinking of an idea and start creating.
Free time never seemed to be a problem back then.
A couple of days ago, Eran sent me this link. It is the advancement of the school book animation to the digital era.

I started making a short animation which grew into some 140 pages story.
And what a story it is, it has drama, excitement, CGI and whatnot.
The nice thing about this site is that you can make long animations with a constant frame rate.
School books never managed to do that..

יום ראשון, ספטמבר 25, 2005 

Living With Cats - The Theories part I

אחרי שלושה שבועות פיתחתי מספר תיאוריות על החתולים.

אני חושב שהתיאוריה הראשונה שפיתחתי היא שאוטו הוא סוג של עונש.עוד לא החלטתי על מה בדיוק אבל זה רק בגלל שיש מבחר...

אולי זה בגלל שכשהייתי ילד והיה עוד מותר למכור נפצים בחנויות (מסתבר שילדים בשנות ה-80' לא התפוצצו כל כך בקלות כמו היום), חבר שלי ואני ביצענו עבודות הרחבה בקינים של נמלים או משהו. בכל מקרה אוטו מוכיח שלנון צדק. "Instant Karma IS gonna get you".

ככל שהזמן עבר, התיאוריות שלי הפכו להיות יותר מסובכות. התיאוריה העכשווית היא "תיאורית הוליווד":

אוטו זה הוא שחקן עבר שירד מגדולתו. סוג של ווריאציה על מרלון ברנדו.

זה מאוד פשוט, כשהוא רק התחיל, אוטו היה סוג של מורד. הוא בא מהרחוב נטול נימוסים - יש כאלו שאף יאמרו פרוע - גברים קינאו בו ונשים אהבו אותו. ככל שהשנים עברו הוא נחשף לצדדים המכוערים יותר של החיים. נפילה לאמבטיה חמה חייבת להירשם כטראומה מעצבת בחיים של חתול, שלא לדבר על ניסיון ההתאבדות הכושל באמצעות קולר נגד פרעושים. ניסיון ממנו הוא ניצל ברגע האחרון אבל לא לפני שנחקקו בו צלקות נפשיות עמוקות.

השנים עברו וזוהר העבר נעלם וכל מה שנותר זה חתול שמן מאוד עם סובלימציות מודחקות מגיל ההתבגרות ותחושה לא מוצדקת שהסביבה עדיין מעריצה אותו.

כפיצוי נפשי אוטו פונה לאוכל בכל פעם שהוא מבוהל, מפוחד, שמח, עייף, חווה טראומה קשה (נגיד כשמישהו עומד לידו), עצוב, צמא, מאושר, מצוברח או סתם כשהוא נושם.

רעב כפי שבוודאי שמתם לב, לא נכנס למשוואה הזו. איפשהו לפני כמה שנים רעב כסיבה לאכול נדחק החוצה על ידי כל האמור לעיל ומאז נסתבר שאין בו צורך.

בהיותו כוכב עבר גם אוטו נוטה להפגין התעלמות קלה מהסביבה המיידית שלו אלא אם הסביבה מחזיקה אוכל, הולכת להביא לו אוכל או סתם יושבת במקום לעשות משהו מועיל, כמו להאכיל אותו.

כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה (אוכל), אוטו נוטה להפגין את חוסר שביעות רצונו במה שיכול להיחשב כיללות חתול ולו בגלל הסיבה שהוא יוצא ממשהו כמזכיר חתול אבל דומה יותר לגניחות המוות של מנוף ענק שניסה להרים משהו כבד במיוחד. כמו את אוטו למשל.

מבחינתו הסביבה קיימת אך ורק לשרת אותו והוא לא מבין מה קורה כשהסביבה לא משרתת אותו. זה כמובן מקפיץ אצלו את אותן טראומות והוא הולך לאכול משהו בשביל להירגע.

כמו רבים מהכוכבים אוטו בטוח שכל אוכל שהוא רואה או מריח נועד בשבילו. הסובלת העיקרית מהעניין זו חתולה שיכולה לחטוף כמה נגיסות פה ושם שהוא ישן. בדיקות מעבדה הראו שהאוכל שלה נגמר הרבה לפני שהקערה שלו מתרוקנת. יש בזה מן ההיגיון כי מהקערה שלה רק אני יכול להעיף אותו והיא לעומת זאת לא תעיז להתקרב לקערה שלו כי הוא גם אלים.

עד כה נצפתה רק תקרית אחת בה אוטו הפגין את חיבתו לחתולה על ידי ניסיון כושל להפוך אותה לשטיח קרוע אבל זה לא אומר כלום. הם נמצאים בבית לבד רוב היום והמצלמה בתוך הדובי נמצאת בתיקון.

לדעתי זה מזל ורווח נקי של ילדים רעבים שאוטו הוא רק חתול שמוגבל לשליטה ברפובליקת 3 החדרים שלו כי אם הוא היה בנאדם אני די בטוח שהוא היה בועט בילד רעב ולוקח לו את חבילת האוכל מהאו"מ בלי שיהיה לו אפילו שמץ של רגשות אשמה.

כשאין אוכל בסביבה לאוטו יש שתי דרכים נוספות להתמודד עם הקשיים הרבים שהחיים מעמיסים עליו. האחת היא לרוץ ולהתחבא מתחת למיטה. הטריגר לזה עדיין לא ברור לי במאה אחוז אבל אני חושב שזה קשור לעובדה שאני צורך חמצן ופולט פחמן דו חמצני.

הדרך הנוספת היא לחרב לעמית ופולינה את השטיחים. בשבוע הראשון הייתי בטוח שאני הגעתי למקום שסובל מפעילות פולטרגייסט. זה נראה לי חשוד כי למרות שמדובר במבנה ישן זה עדיין לא בית אחוזה בבריטניה וניסיון לישון בלי מאוורר מבהיר את זה מייד. בחינה מדוקדקת של המצב גילתה שהדברים היחידים שזזים זה שולחן הקפה בסלון והשטיח בחדר השינה. יום אחד כשניסיתי לשחק עם אוטו ולעניין אותו במטען של הפלאפון שלי, שתיים וחצי שניות אחרי שהתחלתי הוא כנראה נבהל מאוד מתשומת הלב וברח. כשעקבתי אחרי ראיתי שהוא הלך להשמיד את השטיח בחדר השינה. כצפוי אני לא מעודד את הפעילות הזו מה שאומר שאחרי מאמצים רבים הצלחתי לצמצם אותה ב- 0.0001 אחוז.

כמו כל כוכב יש לו גם דרישות. בדומה לדרישותיהם המפגרות של שחקנים לאוכל מסוים או למים מינרלים שהגיעו רק מפסגות הרים ספציפיים או שנשאבו ממעיין מסוים על ידי משאבה עתיקה שמופעלת רק באמצעות חמור שלא ידע אותו גבר או כל קשקוש אחר.גם לאוטו יש דרישות רק שאוטו לא יכול להסביר באמצעות החריקות שלו איזה מים הוא רוצה אז במקום זה הוא מגיע אלי ומתחיל לחרוק כמו לאסי שנובחת בגלל ילד מטומטם שנפל למערה ואז הוא מוביל אותי לחדר האמבטיה שם עומד המחסום היחיד בעולם שהוא יכול עדיין לקפוץ אליו - במאמץ מה הוא נכנס לאמבטיה וזה הסימן - כי אוטו שותה רק מים זורמים.

מאז שהגעתי לתיאוריה הזו אני קורא לאוטו "מרלון" או פשוט "פגר" זה לא משנה כי הוא כזה סטאר שהוא לא מגיב לשום שם גם ככה.

יחסית לשחקן מזדקן הוא גם מפגין הזנחה פושעת בכל הקשור להיגיינה אישית שבאה לידי ביטוי בכמות הקשקשים ונפולת השיער שהוא מייצר. כמות מספקת לענות על כל הצרכים של פולין אם הם היו אי פעם חושבים לייבא קשקשים של חתול. הברשה נמרצת (כאילו דה - זה ברור שהוא יתמסר לכל טיפול שכזה) בהחלט עוזרת למצב הנשירה לחמש דקות אבל רק מעלה את כל הקשקשים לשטח והטונה לא ממש עוזרת למרות מה שפולינה הבטיחה.

אני שוקל לדחוף אותו למכונת כביסה עם שמפו head and shoulders ולראות מה יקרה.

בפוסט הבא.. מי היא חתולה?!

יום שני, ספטמבר 19, 2005 

Lonesomely I shall sit. Only a prayer my Lord. (The King)



נעמי
עמית
פולינה
מתי
אלון

זהו. כולם נסעו.


היום בבוקר התעוררתי לקול צלצול הטלפון בשעה שש אחרי שנרדמתי בשתיים. זה היה אלון. נאמן להבטחתו הוא התקשר אלי כשמתי והוא עזבו את ירושלים.
על פי התכנון המקורי הייתי אמור לקום רענן לפני שאוטו אפילו ישים לב שהוא לא אכל רבע שעה שלמה, להתארגן ולצאת לשדה.
בפועל, השעה המוקדמת לא עשתה רושם על אוטו שבא לבדוק מה קורה עם הארוחת בוקר, מצד שני הוא לא עשה עלי רושם, כי חזרתי לישון עד שש וחצי. קמתי בלחץ כי מתי מקבל פריחה בגב היד אם הוא לא נמצא בדיוטי-פרי כמה שעות ועם טיסה שממריאה בעשר ומשהו גם ככה לא נשאר לו הרבה זמן.
אחרי שגררתי את עצמי מהמיטה והצלחתי לחמוק מאוטו, שחושב שאם הוא ילך לי בין הרגליים ואני אפול הוא יקבל את האוכל יותר מהר, האכלתי את הבהמה הקטן, התקלחתי ויצאתי.
לא להאמין כמה אנשים ערים יש בחוץ בשבע בבוקר.. מה יש להם לעשות שם?! מי קם בשבע?! תלמידים אבל להם אין רשיון ומורות. אבל כמה מורות יש בחוץ??
משרד החינוך צודק. לפי כמות המכוניות שהייתה לי בדרך, יש יותר מדי מורים ויש להם יותר מדי כסף למכוניות.

כשהגעתי לשדה חיכה לי הסידור הרגיל שיש לי בכל כניסה למקום בארץ הזאת שיש שם אבטחה (להלן כל מקום חוץ מהדירה שלי): איך ערבי, מחבל, טרוריסט וחמאסניק הצליח להגיע למרכז ואיך אנחנו עוצרים אותו לפני שהוא שם לב?

הכניסה לשדה. יש שומרת חיננית וכמה מטרים מאחור בחורים חינניים עם m-16 מקוצרר חינני עוד יותר.
- (אני עוצר, מנמיך את המוזיקה, פותח חלון) שלום.
- (היא מביטה בי, גונבת הצצה בפנים הרכב, חוזרת אלי עם מבט מהול בחשש) שלום?
- (למה שאני אעשה לה חיים קלים?) שלום.
- אמ.. כן.. מאיפה אתה מגיע? למה הגעת?
- מתל אביב ללוות נוסע (אסור לדבר יותר מדי, חייבים להסתיר את המבטא)
- כן? נו? (היא עלתה על הטריק)
- באתי מתל אביב לוות חבר שלי שנוסע וגו' (אין לי זמן מתי ואלון כבר שם והוא מפסיד זמן דיוטי יקר)
- אההה תיכנס.

אדם תמים היה חושב שבזה נגמר הסיפור, אבל לא. יש עוד שומר - בכניסה לטרמינל. בדקתי את העניין. עוד לא הייתה פעם אחת שנכנסתי לטרמינל (גם אם הרגע יצאתי) שהם לא עצרו אותי. גם הפעם.
- (אני בטלפון עם יוסי מודיע לו שאאחר) חכה שניה יוסי, אני מתקרב לכניסה והשומר פה יעצור אותי לוודא שאני לא מחבל מתאבד שהסתנן פנימה.
- (הוא שמע את כל המשפט האחרון אבל הוא מתוחכם מדי, אף מחבל בחיים לא יגיד משפט כזה לפני מאבטח ובגלל זה בדיוק אני חייב להיות מחבל) סליחה, לאן אתה נכנס?
- וגו'.

אני חושב שבפעם הבאה אני פשוט אפתח את השיחה ב-"מרחבא" סתם ככה לראות מה יקרה.

מצאתי את הצמד עומד בתור של חברת התעופה המהוללת של אזרביג'ן ובאופן מפתיע חתכתי מהצד ועמדתי איתם בתור עד שהם קיבלו את הכרטיס עלייה בלי שאף נודניק יעיף אותי לשוליים.
יש קטע מדהים ב- Check In בטרמינל החדש.
מסתבר שהמכונות המדהימות שיש להם שם למיון המזוודות (המסוע הזה ליד נסיכת המושבים שאומרת לך "קיבלת חלון ליד יציאת החירום" ואז אתה מגלה שחלון זה בעצם איש ממש שמן ויציאת חירום זה מה שאתה מחפש בשביל להגיע לשירותים) לא מסוגלות להתמודד עם תרמילים. הרצועות או משהו מבלבלות אותן. אנחנו לא מדינה עם הרבה תרמילאים אז לא דאגו לקנות את הדגם שיודע לטפל בהן. במקום זה אתה צריך לקחת את התרמיל אחרי שהוא נשקל וקיבל עוד 15 מדבקות שונות שיבטיחו שהוא ינחת במקום וזמן אחר ממך, ולסחוב אותו למעלית שהוחרמה לצורך העניין, שם עומד איש חשוב שהתפקיד שלו זה לזרוק את התרמיל שלך למעלית ביחד עם כל שאר התרמילים מחסלי המכונות.
אחר כך ישבנו לאיזה קפה של בוקר עם בייגלה מאבו גוש. מתי הביא איתו לטיסה (ולחמש השעות בטשקנט) בקבוק של מים מינרליים שהוא מילא בעראק אז אפילו היה לנו עם מה להרים כוסית.

הבאתי לאלון יומן מסע מאורגן להפליא עם מקום לעט, גומייה שישאר סגור וכריכה קשה לכתיבה בתנאים קשים. אלון לא מסוגל לכתוב יותר ממילה בלי שמאיימים עליו בנשק אבל זה בסדר גמור כי למתי הבאתי ספר והוא לא קורא כלום אם הוא לא חייב.
הבאתי לו ספר שמצאתי בספריית השירותים של עמית: "אמנון בירמן - אחד מאוזן". מומלץ בחום לקריאה לא מחייבת (נגיד.. בטיול.. או.. בשירותים).

זו הפעם השלישית שאני מלווה את מתי לשדה תעופה לפני שהוא נוסע למזרח ולא מצטרף אליו. וזה נשאר בדיוק אותו חרא כמו שזה היה בפעם הראשונה.

שיהיה להם אחלה של טיול.

יום שני, ספטמבר 12, 2005 

Power! Prestige! Women! Fast cars and breakfasts on the Riviera!

בהמשך ישיר לפוסט של אתמול, הגעתי למסקנה שלמרות שכל מה שכתבתי שם על חוסר העניין שלי הוא אמת לאמיתה, מה אני מקשקש?
אני רוצה זה לראות את שמי מתנוסס בגאון מעל דפי העיתון.
אני רוצה שהוד מעלת אימי תמרח בשמן הגאווה "הבן שלי כותב בידיעות"
אני רוצה להזכיר (כבדרך אגב כמובן) תוך כדי פילרטוט עם בחורה חיננית, שאני כותב בידיעות:

-"אתה רוצה צי'פס עם זה?"
- "אפרופו צ'יפס, את יודעת שבאנגליה עוטפים את הצ'יפס בעיתון? כמו מעריב? המתחרה של ידיעות אחרונות? האם ציינתי שאני כותב בידיעות?"

ספונטני כזה.

שלא לדבר על זה שאני סקרן לדעת כיצד העורך שינה את דברי על מנת להתאים אותם לצרכיו.
בפעם הראשונה ששוקי עשה לי את זה לפני שנים הזעזעתי כאילו מישהו לקח לי את בני יחידי אשר אהבתי וביצע בו מעשה צ'רלס מנסון.
הפעם אני חייב לציין שזה עבר יותר בקלות. אולי בגלל שהוא קיצץ פחות אבל בעיקר בגלל שפה אני כותב אייטמים קצרים של 100-200 מילה שלא משאירים הרבה מקום לסגנון אישי וניצול של מערך התפוצה של העיתון להפצת האג'נדה המחרתית שלי תחת מסווה של ביקורת משחקים, אבל סבלנות.
גם רומא לא נהרסה ביום אחד.

בכל מקרה, היום ניגשתי למשרד פרסום שנמצא מול המשרד שלי. אני יודע מנסיון העבר שהם מקבלים את רוב העיתונים שיוצאים בארץ (כולל דברים כמו המקומון של ראש פינה) בדרך כלל הם זורקים אותם ליד מעלית המשא בדרך לשירותים (שזה יתרון אבל לא קשור כרגע) אבל לא היום, אז ניגשתי לפקידה שלהם ושאלתי אם במקרה יש להם ידיעות מהשבועיים האחרונים. אחרי דין ודברים קצר אך סוער היא אמרה שאולי יש אבל שאני אגיד לה מאיזה יום.
אמרתי לה "החמישי לחודש" כי הוא היה יום נחמד אז היא אמרה לי לחזור עוד שעה.
חזרתי והפלא ופלא:

כן כן! יש כאן טור שלם בצד שמאל שכולו שחר בצלאל! פרסום! עוצמה! כוח!
אז זהו.
שלחתי לעורך מייל שבו הסברתי שאני לא נוהג לקרוא עיתונים וביקשתי העתקים.
עכשיו אני צריך לחפש במרחבי הרשת חדשות ואייטמים.
צריך להתקשר לאמא.


שחר. הוא כותב בעיתון!

יום ראשון, ספטמבר 11, 2005 

WTF?!


לחלק מכם שעוקבים אחר הנעשה בחיי אולי זכור שלפני תקופה לא ברורה פנו אלי, תודות לשוקי, מ-"ידיעות אחרונות" בנוגע למדור חדש העוסק במדע, טכנולוגיה ושאר מיני ירקות.
מבחינתי הנושא התחיל במספר אייטמי נסיון ולאחר מכן קול דממה דקה.
אמנם לפני כשבועיים פנה אלי עורכי המיועד ושוחח עימי בנושא ואף ציין את הראשון לספטמבר כתאריך היעד לפרסום הראשון ועוד אמר שאנו נתדבר בקרוב על סידור עבודה קבוע.
היו מספר סיבות שבעטיהן לא התרגשתי יתר על המידה מהעניין:
1. אני עצלן חסר תקנה
2. זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה נאמר לי שאוטוטו זה יפורסם.
3. מאז אותה שיחה לא שמעתי דבר וחצי דבר בנושא.

היום לאחר מאבקים קשים עם FireFox (עמית אני אוהב אותך אבל המחשב שלך יכול להיות סיוט) עברתי לאקספלורר לבדוק אולי קיבלתי מכתב הערצה או משהו, והנה בינות לעשרות ה- forward'ים השונים בצבץ דואר קטון מידיעות אחרונות:

מיותר לציין שלא הייתה לי אפילו התחלה עלובה של מושג שזה המצב אם כי זה מתחיל להסביר את עשרות התחתונים שהחלו להופיע על מרפסת ביתי ושחשבתי שנזרקו על ידי נערות חלושות לשכן מעליי.

אני עכשיו צריך ללכת לקנות ידיעות. נראה לי טריק בזבזני משהו על מנת להעלות את התפוצה באחד אבל מי אני שאגיד לעיתון של המדינה (או שאולי זה העיתון הנפוץ במדינה?) איך לנהל את עסקיו.


מיותר לציין אגב שהעיתון הערמומי השיג את חפצו מאחר ובעיתון של היום יש לא מעט כתבות שכבר הופיעו ב- Ynet אבל שום מילה מעבדכם הנאמן.

יום שישי, ספטמבר 09, 2005 

What to do if your friend is arrested.


במשך השנים למתי ולי הייתה שיטה מוזרה קצת לסווג חברים:
"האם זה מישהו שאתה תתקשר אליו בשיחה היחידה שנותנים לך לעשות מתא המעצר?"
כצפוי, התשובה לשאלה הזו יכולה להיות "כן" או "לא" אבל יש בה גם הרבה גוונים של אפור.
יש אנשים שזכו בזכות הזו בלי עוררין בכלל. אנשים שאני סומך עליהם שלא משנה באיזו שעה ויותר מכך - הסיבה שבגללה עצרו אותי - לא תשנה להם בכלל והם יעשו הכל בכדי להבטיח שאני אשוחרר בערבות או לפחות שאני אגיע לאגף האיקסים שאולי נשמע רע אבל שם לפחות אתה לבד...
יש גם את האנשים בקצה השני למשל שידאגו לארגן לי עורך דין לדיני קרקעות ובדרך גם יספרו לשוטר עד כמה אני מסוכן לציבור..
באמצע יש את כל היתר.
היום עמית (כהן) (שאגב סווג במהלך השנים כמי שבהחלט יעשה הכל לעזור לי, רק ברגע שתיגמר התוכנית בטלווזיה) שלח לי לינק שפונה בדיוק לאותו אדם שיקבל ממני את אותה שיחה. בעמוד הזה מוסברים כל הצעדים שעלייך לנקוט אם אכן קרה המצב המתואר לעיל ואתה מקבל שיחה מחבר שנמצא בתא מעצר.
יש כאן פירוט מלא של הדברים שאתה צריך לעשות, מה להגיד לחבר שלך לעשות ואיך להמשיך.מה שנקרא "גזור ושמור" אז למרות שאני לא מתכנן כרגע שום דבר שעלול להביא אותי למצב הזה החלטתי בכל זאת להביא אותו כאן ככתוב: "על כל צרה שלא תבוא" ומעתה נוכל לשבת בשקט ולדעת שכוחות הדיכוי הממשלתיים לא יוכלו לגזול את זכויותנו ונאמר אמן.
אגב, אחרי צפייה אדוקה ב-"חוק וסדר" המסקנה היחידה שהגעתי אליה היא שממש לא כדאי לי להסתבך עם החוק מכיוון שאני אף פעם לא יודע לענות לשאלה "איפה היית בלילה של 18 באוגוסט בין השעות שבע בערב לתשע בערב?" מה שמייד מחשיד אותי.

כאן

יום שני, ספטמבר 05, 2005 

How to make a versatile and yet effective alarm clock?

Are you late to the office every morning?
Do you have difficulties
waking up?!
Don't have enough money to waste on an alarm clock that does nothing but show you the time and fail to wake you up?!?


Fear not! The solution is right here!
1. Get a cat*.
2. Go to sleep.
*preferably a mutant cat with "Amazing Eating Abilities"™ .

While it may look dead during the day hours, rest assured your problems are now over!

From now on you will be woken up at various hours to the gentle and soothing screetch of a hungry cat's attempt at meowing.
No amount of shoes, pillows, blankets or ballistic thermo-nuclear missiles thrown at him will deter it from its cause:
To get you out of bed and towards the kitchen cupboard holding its precious food.

From now on you will arrive to any morning meeting looking like the brisk professional that you are!

Inquire today at your local street garbage disposal unit.

May require exposure to hot bath, intoxicating substances, allergy to flee colars and neutering.

יום שבת, ספטמבר 03, 2005 

A new decision. Almost like quit smoking but more so.

Small update.
I decided to leave my PC behind.
This might have some serious affects on me but I'm going to give it a try.
I say I will break to pieces in a few short days.

**** A problem. Amit's PC rebooted.. I dont have the login pwd.. I might have been able to survive without my PC, but i doubt i could survive without any PC. ****

**** 2nd update. Got pwd! got PC back.. phew. ****

יום שישי, ספטמבר 02, 2005 

A little Prayer for us.

There is a curse. It says:
"May you live in interesting times"

  • מי ייתן והטיסה תהייה משעממת כגן עדן אחרי גירוש אדם וחווה.
  • עשה שהחתולים יהיו בריאים ורגועים כפי שהובטח בפירסומים. תן לאוטו אשליית קיבה מלאה ולחתולה שקט נפשי, הרבה בהם חיבה ואהבת הבית ותן להם לישון עד מאוחר או לפחות עשה אותם אילמים עד אחרי 9 בבוקר.
  • זמן לנו נהג מונית חביב וחרוץ כנוח לפני היציאה מהתיבה שלא מסתמך על תיירים תמימים כהשלמת הכנסה.
  • השאר את המים בתוך הצינורות עד אשר הם ידרשו לצאת באופן ספיציפי ברמת גן ותל אביב כאחד והגן עלי ממבול והצפה.
  • הבא לנו אמצעי תחבורה שונים ומשונים תקינים מבחינה מכאנית כמרכבת האש, שים בהם דלק די והותר ושים לנו בקבינה נהגים ונהגות מקצועיים.
  • ספק לנו מים חמים מהברז של החמים וקרים מזה של הקרים.
  • שמור על הריך גבוהים ואת עמקיך נמוכים ואת פני הגיאוגרפיה באופן כללי כמו שהם היו. הר עומד מאות בשנים באותו מקום, למה להזיז?
  • מי ייתן והגז לא ידלוף אלא רק מהחורים הקטנים האלו שיש על התנור וגם זה רק מתי שאני מבקש אותו והפכת גז לאש רק מתי שצריך.
  • תן לפנדה לפרות ולרבות כחול על שפת הים (אבל לא כמו באילת), עלי אקליפטוס לרוב, מטפלים מסורים ומצב רוח טוב.
  • הרחק כל מיני זדים וליסטים ושאר מריעין בישין מאיתנו, הצילנו מכף כל אויב ואורב ועשה את בתינו (הן ברמת גן, הן בתל אביב והן כל גג אשר נמצא בדרום מזרח אסיה והסביבה), תיקינו (היד והראשיים) וכיסינו (הגלויים והמוסתרים כאחד) בטוחים ושמרתינו מפני הגויים השודדים.
  • תן לי סופרמרקט עם סטוקים מלאים כסיר הבשר עם הבצלים והשומים, קופאיות נעימות ובלי תור בששי בצהריים.
  • זמן לנו בדרכנו נופים מדהימים, רוכלים לרוב, אוכל מזוהה וטעים כמרק עדשים השווה בכורה ומרכזי קניות זולים.
  • שמור על הסובארו, עשה לה חלונות חזקים כמגדל דוד, אזעקה מחרישת אוזניים כשופר שהפיל את חומות יריחו, והרחק ממנה כל מיני מינים של גנבי מערכות סטראו למכירה בשוק ב-50 ש"ח הרגע נפל ממשאית בחיי!
  • התקן לנו תיקים חזקים כיריעות אוהל מועד שלא יקרעו מכל כמות של נעליים, טלפונים סלולריים, פרטי לבוש שונים, גדג'טים, מזכרות ושאר דברים והרשה לנו להעמיס קניות לרוב מבלי פחד וחשש.
  • השאר את המחשב הראשי תקין ועובד מעתה ועד עולם.
  • שמור על מצלמתינו מכל פגע, את עדשתה נקייה כמיטתו של שלמה המלך (בצהריים לא בלילה), את כרטיס הזיכרון עמיד כמצדה, את תמונותיה חדות כחרבו של אהוד בן גרא ואת בטריותיה רושפות כעמוד האש.
  • שמור על ידינו יציבה, את עיננו חדה, תן לנו חשיפה נכונה ושמור את הצמצם פתוח בדיוק כמה שצריך ואת הקומפוזיציה מאוזנת למען נפרסם תמונותינו ב- TrekEarth ונזכה שם לכבוד ויקר.
  • הפגש אותנו עם קפה אינטרנט בעל מחשבי AMD64 ותן להם זיכרון ככוכבי השמיים לרוב, חיבור אינטרנט מהיר כעיט הצולל על ארנבת, כרטיסי מסך לתאר את פאר יצירתך ברזולוציה גבוהה כאבני החושן, FPS גבוה ו- pipelines כמספר נהרותייך ונחלייך.
  • הרחק מכולנו כל מיני פרוקי רגליים, בעלי שלד חיצוני וחסרי חוליות, צרעות ודבורים, נדלים ויתושים, תיקנים פרעושים ועכבישים ושלח אותם באוייבנו למען יתגרדו, ייגעלו, יעקצו וישאו את שמך לשווא ויעזבו אותנו בשקט גם האחד וגם השני.
  • זמן לנו עם מולד הירח מרכז קניות רם ונישא כמגדל בבל וחנויות לרוב וקפה אינטרנט עם CS Source.

הפוך ימים אלו הבאים עלינו לטובה לדבק מחזק, זכרונות לזכור לעד, מקור שמחה, צהלה, רינה, הרצליה, וראש פינה מעתה ועד עולם.

 

Spread your wings and fly away - Part 2


go down the stairs. get inside the car. arrive at terminal 3. get your bags from the trunk. find a cart. pose. step in.
Farewell, may the sun will shine upon you everyday.

 

Spread your wings and fly away.

01:18 The eagle has spread its wings.




Sit down and take a short rest. Give the keys to the house. Wear matching Sandals...



Happily pose with the bagpack. Help out. be prepared. Aight, Lets Go.

It was a brisk night, the heat of the day sinked and simmered into the baked street but the Subaru has a very nice air conditioning system and soon it reminded Polina the thrill air crews get when they freeze the passengers.

Although the music was a little less mundane.

יום חמישי, ספטמבר 01, 2005 

Last day on the mighty city of Ramat Gan.

Tonight I plan to move of out of the behemoth of metropolis also known as Ramat Gan.
For the next two months I will spend most of my time in the suburb of Tel Aviv.
How will I miss Bialik square on Friday mornings with its distinctive "Home for the aged" feel where a multitude of Filipinos take out the people in their care out to the sun as if they were plants while they play chess or argue in a mixture of Filipino, English and Hebrew.
Gone will be the 18:30 line for a parking space in the city parking lot next to my house where semi-young women who come to the gym and old men show perplexing abilities in ignoring other people and putting their cars in places God himself never intended as a parking spots.
No more will I visit the "Super Centre" to buy my groceries where everyone knows my face and every product is safely waiting in the same aisle where it was the week before.
New neighbors! How I will miss my next door reseller of miscellaneous goods with his amazing sense of style (no shirt is the latest rage!) and his stories about his time in the military prison.
There is the slight chance I will lose my edge in the mornings though since during the past month I had the benefit of a 7am alarm clock, courtesy of the building being built right beneath my bedroom window.

I leave behind so many good memories which i will sorely miss all in the name of friendship and care for all things that are cats.
In that name i will be living not 20 meters away from Dizingof Street in a fully equipped appartment including its own parking spot (there goes another interaction with my fellow human beings) and many distractions which just might take me away from from my PC..

Ah my PC.. Soon I will disconnect you from your stream of life and put you to sleep. You will wake up at strange place, different speakers, keyboard and mouse will be hooked to you, a new floor will support your weight and cats will sniff your most inner parts and may even nibble on your cables (as a side note - a cat who dies in an attempt to eat my PC is a fair game) but I will be there to calm you down and use you to write tales of my ventures in this new and strange place.

About me

Amit wanted a blog site to track Polina and his tracking through China and the region, so I helped.
Now I'm here too...
Maybe I will write up a blog about me and the cats.
One man, A Tel Aviv Flat, Two Psychotic cats.

Currently playing:

my_sig_image

Recent posts

Links

סוכר טהור

del.icio.us